החלטה בתיק ת"א 399-06

1)      בפניי בקשה מטעם התובע לזימונו של מומחה מקצועי מטעמו בתחום הפוליגרף , מר ישראל עוז , כעד הזמה מטעמו .

2)      התובע הגיש לביהמ"ש תובענה שעניינה פיצויים בגין תאונת דרכים , ברם לטענת הנתבעת האירוע המתואר לא התרחש בפועל והינו פרי דמיונו של התובע (ראה : עמוד 2 שורות        12 -13 לפרוטוקול מיום 4.12.2008) . לאור המחלוקת בסוגיית החבות הסכימו הצדדים על מינויו של מומחה מוסכם בתחום הפוליגרף מטעם ביהמ"ש , אשר יערוך לתובע בדיקה שתוצאותיה תהיינה מכריעות ומחייבות ביחס לגורל התביעה .

3)      נוכח הסכמת הצדדים למינוי מומחה מוסכם בתחום הפוליגרף קבע ביהמ"ש בהחלטתו מיום 16.2.2009 , כי המומחה המוסכם ימונה על ידי יו"ר איגוד בודקי הפוליגרף      בישראל , אשר ימנה מומחה הבקיא בשפה הערבית . התובע נשלח לבדיקת פוליגרף במכון הפוליגרף "גזית - מכון פוליגרף ואבחון מידע בע"מ" , אולם לאחר קבלת מסקנות הבדיקה  לפיהן נמצא דובר שקר בגרסתו ביקש התובע לחקור את המומחה מטעם ביהמ"ש (מר מאיר מודן) בטענה כי נפלו פגמים מהותיים בדרך התנהלות בדיקת הפוליגרף על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש .

4)      בתאריך 11.10.2011 נחקר המומחה מטעם ביהמ"ש , מר מאיר מודן , על ידי ב"כ הצדדים בבית-המשפט . בתאריך 26.10.2011 הגיש ב"כ התובע בקשה בכתב להגשתה של חוו"ד של מומחה מקצועי מטעמו , מר ישראל עוז ממכון הפוליגרף "עוז -אוסקינזון" , ולזמנו למתן עדות בביהמ"ש כעד הזמה מטעמו של התובע לאחר שזה ערך לתובע בדיקת פוליגרף פרטית בתאריך 9.10.2011 ועם סיומה הגיע לכלל מסקנה לפיה התובע דובר אמת בגרסתו , דהיינו, כי אכן הוא נפגע במהלך תאונת הדרכים המתוארת בכתב התביעה .

5)      הנתבעת ציינה בתגובתה לבקשת התובע , כי על פי פסיקת ביהמ"ש העליון ההלכה הנוהגת היא כי על הערכאה הדיונית לכבד את הסכמת הצדדים בכל הנוגע להסכמה לפיה תוצאות בדיקת הפוליגרף תשמשנה כראייה מכרעת (ראה : רע"א 6383/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אדיב סרחאן , תקדין עליון 99(1) , 1444 ; רע"א 10235/04 עו"ד וסים זועבי נ' סובחי נאיף , תקדין עליון 2005(1) , 2375) . עוד מציינת הנתבעת בתגובתה , כי אין עסקינן כלל בבקשה לעדות הזמה כאמור בהוראת סעיף 158א(1) לתקנות סדר הדין  האזרחי , תשמ"ד - 1984 , אלא בניסיון בלתי ראוי מצד התובע להכניס ב"דלת האחורית" ובניגוד גמור להוראת סעיף 130ג(1) לתקסד"א חוות-דעת פרטית מטעמו של התובע על אף שבפועל מונה מומחה מוסכם מטעם ביהמ"ש .

6)      תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי: " התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו  רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות". תקנה זו מעניקה, אפוא, בידי בית המשפט שיקול דעת להתיר הבאת ראיות הזמה (ראה : ע"א 73/49 ויסרברג נ' חברת מייסדי חדרה בע"מ , פ"ד ד 776, 780) . כאשר נטל ההוכחה מוטל על תובע , אין מתירים לו לפלג ולשייר את מקצת ראיותיו עד לסיום הבאת הראיות על ידי הנתבע, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד [ראה : ע"א 207/51 אגד נ' ברנדס, פ"ד ו(2) 1089, 1100 (1952) ; א. הרנון, דיני ראיות , חלק ראשון, תשמ"ה , עמוד 130] . ערעור מהימנותו של עד הגנה עשוי, במקרים מסוימים, להצדיק הרשאת עדות מפריכה, אך כידוע עניין זה נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. בית המשפט רשאי להתרשם מהחומר שהונח בפניו ומעדותם של העדים, ואין הוא חייב לשמוע עדים הבאים רק כדי לערער את מהימנותם של עדי בעל הדין שכנגד (ראה : ע"א 361/85 מימון אזולאי נ. גור לביא, פ"ד לח(4),  125) .

7)      בענייננו , בהסכמת הצדדים , מונה על ידי ביהמ"ש מומחה מקצועי בתחום הפוליגרף , ולפיכך אין המקרה נכנס לגדר הוראת סעיף 158 (א)(1) לתקסד"א , כי אם לגדר הוראת סעיף 130 (ג) (1) ו(ג)(2) לתקסד"א הקובעת , כי ככל שמונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, אזי ייראו בהסכמה זו בבחינת הסדר דיוני האוסר על הצדדים מלהגיש חוות דעת מומחה מטעמם , כאשר חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט ייחשבו כאילו לא נתקבלו כראייה מטעם מי מהצדדים . תקנות 130(ד) לתקסד"א ו - 130א' אף מסדירות את האופן שבו ייחקר המומחה מטעם ביהמ"ש על ידי הצדדים בביהמ"ש .

8)      כידוע , למומחה מטעם ביהמ"ש מעמד מיוחד ולפיכך הינו מוחזק על ידי בתי המשפט כמי שמסייע לביהמ"ש להגיע לחקר האמת וכי הינו עושה מלאכתו נאמנה ונהג באופן מקצועי (ראה : רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נו(4) , 673)  . מתוך רציונל זה נקבע בפסיקת בתי-המשפט , כי תקנה 130(ג) הותקנה מתוך מגמה לחסוך בזמן שיפוטי ולייעל את הליכי המשפט לצמצם את חווה"ד העומדות בפני ביהמ"ש ולהותיר בידיו חוות-דעת של מומחה אובייקטיבי מטעם ביהמ"ש . כמו כן , נקבע בפסיקת בתי-המשפט , כי הצדדים אף אינם רשאים להביא כראייה חוות-דעת מומחה מטעמם , אשר תכליתה לקעקע את קביעותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש (ראה : א(מחוזי חיפה) 732/04 איציק סופר נ' גרשון נגלר , תקדין-מחוזי 2006(2) , 3239; ע"א 8950/07 עיריית נצרת נ' ג'ריס כרדוש , תקדין-עליון 2010(4) , 1739) .

9)      אמנם , אין חולקין כי בדיקת הפוליגרף אותה ערך המומחה מטעם ביהמ"ש לתובע הינה בדיקה מכרעת ומחייבת (ראה : רע"א 6383/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אדיב סרחאן , תקדין-עליון 99(1) , 1444) , אולם עם זאת , יש לזכור כי עדות המומחה וקביעותיו במסגרת חוות-הדעת עדיין  מצריכות את ביהמ"ש להידרש לקביעותיו לאחר שהאחרון נחקר בביהמ"ש ושלא לקבלן בבחינת "כזה ראה וקדש" . אי לכך , מאחר וחווה"ד אותה צירף התובע לבקשתו איננה מתייחסת לפגמים שנפלו בדרך עריכת בדיקת הפוליגרף שבוצעה על ידי מר מודן , אלא משקפות מסקנות של מומחה פוליגרף שערך בדיקה חדשה לתובע , אזי אין לקבלה כראייה מטעם התובע . גם ככל שבסופו של יום תתקבל עמדת התובע לפיה  הבדיקה שנערכה לו רוויית פגמים המאיינים את נפקותה וכי התנהלות המומחה מטעם ביהמ"ש מעלה חשש כי האחרון התרשל בבדיקתו באופן היורד ל"שורשו של עניין" , או לחילופין , התנהל בחוסר תום לב , אזי שמורה בידי ביהמ"ש הסמכות לפסול את חוות-הדעת ולמנות מומחה אחר בתחום הפוליגרף , או לחילופין למנות מומחה נוסף בתחום הפוליגרף בנוסף לחוות-הדעת שהוגשה על ידי מר מודן (ראה : רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ מיום 13.3.2002 ; 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ מיום 7.7.2002 ; רע"א 8000/04 רשות הנמלים והרכבות נ' גמליאלי עמיקם מיום 4.11.2004) .

10)  אשר על כן , הבקשה נדחית . הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במסגרת פסה"ד . ב"כ הצדדים יגישו את סכומיהם בהתאם למתווה שנקבע בהחלטת ביהמ"ש מיום  11.10.2011 .

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ב, 17 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: